“גם לגברים מותר”/ זאב בן אשר

אני יודע שרוב קוראות שורות אלה הן נשים. אני רואה את רשימת התפוצה שלנו והרוב המכריע הן קוראות, ולא משום שהכרזנו על אפליה מתקנת לטובת הנשים. להיפך, נראה שהגברים הם אלה שהדירו את עצמם מה”שדה” הזה.
הן בקבוצות התרגול והשיח והן בקורסי המבוא של חכמת ההזדקנות מספרם של הגברים מועט מאד וחלקם נעזרים באליבי הנפוץ “אני כאן בגלל אשתי” כשהם נשאלים לסיבת הגעתם.
מצער אך זו עובדה. לכן הקמנו קבוצה ייחודית המונה רק גברים כדי לשבור את תקרת הזכוכית שמונעת מרבים להגיע לפעילויות שלנו. מאותה סיבה החלטנו לספר על הפעילות הזו, לעניין את הקוראים ולהמריץ את הקוראות שתספרנה לבני הזוג שגם להם מותר להצטרף.
כמה מילים על חכמת ההזדקנות – תנועה שמטפחת תרגול מדיטציה, שיח וחקירה בנושאים הקשורים לתהליכי ההזדקנות ומאמינה בזקנה מיטיבה ומודעת לעצמה ברוח הדהארמה (הדרך הבודהיסטית). אנחנו מטפחים תודעה קשובה – מיינדפולנס – שמרכיביה הם תשומת לב, מיקוד וריכוז, נוכחות וקשב ולצד זה יכולת לוויסות רגשי, מיתון תגובתיות ושיפוטיות.
בשום שלב לא הכרזנו שהתנועה היא לנשים בלבד ואף על פי כן… . נראה כי “המקומות האלה” בהם מתקיים שיח אינטימי, קשב פתוח וגילוי של רגשות נתפסים כנשיים מדי ולא מתאימים לסטריאוטיפ הגברי ועל כן מרתיעים רבים מלהגיע.
האם גברים אכן מתקשים לדבר על כאב, פחד, בדידות, חולשה וחוסר אונים? הקבוצה שלנו מונה 14 גברים ונפגשת כבר שנה שלמה. התחלנו בקורס מבוא הכולל בין היתר נושאים כמו : שינוי והשתנות , חמלה ונדיבות, מערכות יחסים והגוף המזדקן. בהדרגה נבנה מרחב המבוסס על קשב ושיח שבעקבותיו נוצר אמון שהזמין מפגשים נוספים.
מפגש מתחיל תמיד במדיטציה ושיחה על המדיטציה ולאחר מכן דיון בנושא שנקבע לאותו ערב שמתחיל בזוגות או שלשות ועובר לדיון המליאה. אנחנו מדברים על מערכות יחסים וההשתנות שלהם בתקופת ההזדקנות: קשר עם הילדים, קשר עם בת הזוג, קשרי חברות ומערכות יחסים אחרות. וגם על אינטימיות ואהבה, שינוי בעקבות תפקידים, הכלה ושליטה על רגשות, אובדנים, שינויים גופניים.
נראה שהמשתתפים מוכנים כבר לחצי השני של החיים – לא עוד ריצה, חוסר זמן, רצון להפגין הישגים,קיבוע של זהות מצליחנית ומרדף אחרי סטטוס, יוקרה, רכוש, תארים. במקום זאת, או לפחות לצד זאת עצירה, השתהות, התבוננות ונכונות לפגוש קושי, כאב, אי נחת, לבחון ולשנות מערכות יחסים ולהשתנות בתוכן.
מה שנוכחנו לדעת שהסטראוטיפ של גברים כבעלי עולם רגשי, שטוח ולא מילולי הוא אולי חלק מתפיסת הגבריות אך הוא תלוי נסיבות וגורמים ויכול להשתנות כל עוד אתה מרשה לעצמך לא להיות כבול בהרגלים, דימויים ותפיסות תפקיד.

חכמת הדהארמה שאנחנו לומדים ומתרגלים במסגרות השונות מאפשרת לנו להסכים לפגוש את אי המושלמות שלנו ואת השינויים המתרחשים בהזדקנות בלב פתוח ללא שיפוטיות.
היא מאפשרת לחקור את הסבל ואי הנחת, להבין את טיבו ומקורו כדי להיחלץ ממה שמיותר ולא הכרחי בעזרת תודעה קשובה. ולצד זאת להסכים ולקבל את הסבל הבלתי נמנע הכרוך בזקנה וחולי.
היא מאפשרת את אימון התודעה לצמצום שיפוטיות ותגובתיות ומאפשרת מרחב בחירה גם כשכבר נדמה ש”בגיל הזה לא משתנים”.
היא מפתחת גישה פרו אקטיבית ביחס לעתיד – כיצד אני רוצה לחיות את שארית חיי ואילו דברים ברצוני להשלים.
היא מלמדת אותי לעשות טוב בעולם בדרך של חכמה נדיבות וחמלה.
הזדקנות מיטיבה אינה פריבילגיה מגדרית. אנחנו רוצים לצרף עוד גברים לקורסי מבוא ולקבוצות השיח שלנו ובשלב ראשון להקל על קליטתם על ידי יצירת קבוצות הומוגניות נוספות. אפשר לראות זאת כחממה מוגנת מפני תפיסות מיושנות שבה מצמיחים את העץ בשלבי חייו הראשונים ולאחר מכן אפשר להוציא אותו אל העולם הרחב ולקוות כי בשלבים מאוחרים יותר לא יהיה עוד צורך בחממות.

לפרטים זאב בן אשר 0547745067 zbenasher@bezeqint.net